Illumine the World (p.156)

מדרש תנחומא (בובר) פרשת תצוה סימן א ד””ה [א] ואתה תצוה
עיניך יונים, אמר להן הקב””ה מה היונה הביאה אורה לעולם, אף אתם שנמשלתם ליונה הביאו שמן זית והדליקו לפני, שנאמר ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית.

Midrash Tanchuma,Tetzave 5


Light Is Connected to Peacemaking (p.156)

שו””ת רדב””ז חלק ה סימן קס

(אלף תקל””ד) שאלת ממני אודיעך דעתי על מש””כ הרמב””ם ז””ל בהלכות חנוכה וז””ל היו לפניו נר ביתו ונר חנוכה או נר ביתו וקידוש היום נר ביתו קודם משום שלום ביתו וקשיא כיון שנר ביתו קודם לנר חנוכה פשיטא שקודמת לקידוש היום שהרי נר חנוכה קודמת לקידוש היום ודוחק הוא לומר זו ואין צ””ל זו:
קצרו של דבר לגבי זכר הנס נר חנוכה עדיף לגבי פרסום נר חנוכה שלום ביתו עדיף שהרי מתפרסם הנס בשאר הימים אבל נר ביתו וקידוש היום ה””א דקידוש היום עדיף דאיכא זכר למעשה בראשית וליציאת מצרים קמ””ל דנר ביתו עדיף משום שלום ביתו דגדול השלום ותו לא מידי:

Rabbi David son of Solomon ibn Avi Zimra (Radbaz),Responsa, part 5, section 160


Aaron Models Relentless Striving to Be a Peacemaker (p.158)

. מסכתות קטנות מסכת דרך ארץ פרק שלום הלכה יח
רבן שמעון בן גמליאל אומר גדול הוא השלום, שהרי אהרן הכהן לא נשתבח אלא בשביל השלום, שהיה אוהב שלום ורודף שלום, ומקדים שלום ומשיב שלום, שנאמר בשלום ובמישור הלך אתי, מה כתיב בתריה, ורבים השיב מעון, מלמד שכשהיה רואה שני בני אדם שונאין זה את זה, הולך אצל אחד מהם ואומר לו, למה אתה שונא לפלוני, כבר בא אלי לביתי ונשתטח לפני ואמר לי, חטאתי לפלוני, לך ופייס עלי, ומניח לזה והולך אצל השני ואומר לו כמו שאמר לראשון, והיה משים שלום ואהבה ורעות בין אדם לחברו, ועל זה נאמר ורבים השיב מעון.

Derech Eretz Zuta, "The Chapter of Peace", halacha 18


תלמוד בבלי מסכת תענית דף כב עמוד א
רבי ברוקא חוזאה הוה שכיח בשוקא דבי לפט, הוה שכיח אליהו גביה, אמר ליה: איכא בהאי שוקא בר עלמא דאתי? – אמר ליה: לא. אדהכי והכי חזא לההוא גברא דהוה סיים מסאני אוכמי, ולא רמי חוטא דתכלתא בגלימיה. אמר ליה: האי בר עלמא דאתי הוא. רהט בתריה, אמר ליה: מאי עובדך? – אמר ליה: זיל האידנא ותא למחר. למחר אמר ליה: מאי עובדך? – אמר ליה: זנדוקנא אנא, ואסרנא גברי לחוד ונשי לחוד, ורמינא פורייאי בין הני להני כי היכי דלא ליתו לידי איסורא. כי חזינא בת ישראל דיהבי נכרים עלה עינייהו מסרנא נפשאי ומצילנא לה. יומא חד הוות נערה מאורסה גבן דיהבו בה נכרים עינייהו, שקלי דורדייא דחמרא ושדאי לה בשיפולה, ואמרי: דיסתנא היא. אמר ליה: מאי טעמא לית לך חוטי ורמית מסאני אוכמי? – אמר ליה עיילנא ונפיקנא ביני נכרים כי היכי דלא לידעו דיהודאה אנא, כי הוו גזרי גזירתא מודענא להו לרבנן, ובעו רחמי ומבטלי לגזירתייהו. ומאי טעמא כי אמינא לך אנא מאי עובדך ואמרת לי זיל האידנא ותא למחר? – אמר ליה: בההיא שעתא גזרי גזירתא, ואמינא ברישא איזיל ואשמע להו לרבנן דלבעי רחמי עלה דמילתא. אדהכי והכי אתו הנך תרי אתי. אמר ליה: הנך נמי בני עלמא דאתי נינהו. אזל לגבייהו. אמר להו: מאי עובדייכו? – אמרו ליה: אינשי בדוחי אנן, מבדחינן עציבי. אי נמי, כי חזינן בי תרי דאית להו תיגרא בהדייהו – טרחינן ועבדינן להו שלמא.

Talmud, Taanit,22a


אוצר המדרשים (אייזנשטיין) גדול וגדולה עמוד 81 ד””ה פרק עשרים בענין וגרסינן באבות דר””נ הלל אומר הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום וכו’, מלמד שהיה אהרן שואל בשלום בוגדי ישראל ורשעי ישראל, וכשהיה אחד מהם מבקש לעשות עבירה היה אומר: אוי לי מחר יבא אהרן ושואל בשלומי האיך אני משיבו והיה בוש ולא היה סורח. וכן איש שהיה צוהב (מכעיס) את חבירו היה אהרן הולך אצלו ואומר לו בני למה צהבת חבירך, עתה בא אצלי והיה בוכה ומתחנן ואומר אוי לי שצהבתי את חבירי שהוא גדול ממני – שהרי עומד בשוק, לך בחסדך ובקש ממנו מחילה. וכך היה אומר לחבירו. כיון שיצאו לשוק ופגעו זה בזה היו מגפפין ומנשקין זה את זה. וכך היה אהרן עושה כל הימים עד שהיה מטיל שלום בין איש לחבירו. וכן איש שהיה צוהב את אשתו ומשלחה מביתו היה אהרן עושה שלום ביניהם, אם סרח האיש על האשה אומר לה אהרן הריני עורבו שלא יכה אותך יותר ולא יקללך מעתה, וכן אומר לאיש הריני עורבה שאינה סורחת עליך מעתה, וכן היה עושה כל הימים עד שעושה שלום בין איש לאשתו והיתה האשה מתעברת ויולדת ואומרת לא ניתן לי הבן הזה אלא בזכות אהרן והיו קורין שמו אהרן. ואמרו חז””ל יותר משלשת אלפים בישראל היה שמם אהרן,

Otzar Hamidrashim, "Gadol u'Gedula, 20


תלמוד בבלי מסכת שבת דף קכז עמוד א אלו דברים שאדם עושה אותם ואוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, ואלו הן: כיבוד אב ואם וגמילות חסדים והבאת שלום שבין אדם לחברו ותלמוד תורה כנגד כולה

Talmud, Shabbat, 127a