Interdependence: No One Is Complete Without the Other (p.161)

אלשיך שמות פרק ל ד”ה זה יתנו ובשם החכם ה”ר שלמה בן אלקביץ ז”ל שמעתי שהוא להורות את בני ישראל יחס אחדותם, בל יעלה על לב איש מהם שהוא נפרד מחברו, כי אם כאלו כל אחד חצי, ובהתחברו עם כל אחד ואחד מישראל נעשה אחד שלם. על כן כל אחד יביא מחצית. והנה עדיין צריך לבקש טעם למה זה למדנו יתברך ענין זה פה. והנני בא אחריו ומלאתי את דבריו. והוא, כי אחרי אומרו יתברך ונתנו איש כופר נפשו ראה והנה יתחמץ לבב אנוש באמור על מה זה ענוש אענש לאשמת העם כי יצוו עלי אתן כופר נפשי על עון אשר עושיו כבר מתו, ולא יומת איש על עונו, כי גם שלא מחינו הנשארים, מי עשאנו ערבים. על כן רמז לנו יתברך כי כל איש מישראל נפשו קשורה בחברו, כי ממקור אחד הן ונפשות כל אישי ישראל לאחת יחשבו. על כן יביא כל אחד מחצית, להורות כי כל אחד עם כל איש זולתו אחד הוא, ובכן הם ערבים זה לזה:

Moshe Alsheich on the Torah, Exodus, Ki Tissa 13


Nullifying Torah Can Lead to its Rebirth  (p.162)

Rabbi Yitzchok Hutner. Pachad Yitzchok,"Chanukah",3

God’s Essence Is Mercy (p.166)

רש””י שמות פרק לד (ו) ה’ ה’ – מדת הרחמים היא, אחת קודם שיחטא, ואחת אחר שיחטא וישוב:
אל – אף זו מדת רחמים, וכן הוא אומר (תהלים כב ב) אלי אלי למה עזבתני, ואין לומר למדת הדין למה עזבני כך מצאתי במכילתא:
ארך אפים – מאריך אפו ואינו ממהר ליפרע, שמא יעשה תשובה:
ורב חסד – לצריכים חסד, שאין להם זכיות כל כך:

Rashi on Exodus 34:6

There Are Limits To Human Vision (p.168)

Rabbi Menachem Mendel of Kotzk, Sich Sarfei Kodesh,1:88

Unity and Peace Are Valued Even in the Face of Grave Sin (p.169)

. משנת רבי אליעזר פרשה ד עמוד 78 ד””ה בשלשה מקומות ויתר
בשלשה מקומות ויתר הקב””ה על ע””ז ולא ויתר על המחלוקת. ראשונה, בימי דור אנוש. הן הן התחילו לעבוד ע””ז, שנ’ אז הוחל לקרוא בשם ייי, ולפי שהיה ביניהן שלום האריך להן הקב””ה. אבל דור המבול, שהיו גוזלין וחומסין זה את זה, והיו באין לידי ריב וניצה, לא ויתר להן הקב””ה, שנ’ כי מלאה הארץ חמס מפניהם. שנייה, בדור המדבר. כשבאו ישראל לידי מעשה העגל מחל להן הקב””ה, אבל כשהיו באין מחלוקת לא ויתר להן. בכל מקום שאתה מוצא וילנו, אתה מוצא שם מכה, וגדולה מכולן מחלקתו שלקרח. השלישית, משנחלקו עשרת השבטים על שבט יהודה, ולא היה ביניהן שלום, נעשו אלו פורענות לאלו ואלו פורענות לאלו. כשהיו אלו חוטאין, היה הקב””ה מביא אלו ופורעין מהן, וכשהיו אלו חוטאין, היה הקב””ה מביא אלו ופורעין מהן.

Mishnat Rabbi Eliezer 4