A Greeting of Peace to Another Takes Precedence over Praise of God (p.135)

משנת רבי אליעזר פרשה ד עמוד 73 ד””ה גדול הוא השלום
גדול הוא השלום, שהוא קודם לשבחו של הקב””ה. שכך מצינו כששב יתרו אצל משה רבי’ לא פתח לו תחלה לא ביציאת מצרים ולא בעשרת הדברים ולא בקריעת ים סוף ולא במן ולא בשליו, אלא בשלום (תחלה), שנ’ וישאלו איש לרעהו לשלום, ואחר כך ויספר משה לחתנו. מפני מה, מפני שהשלום מישב את הדעת לשמוע את כל אלו.

Mishnat Rabbi Eliezer 4

Peace Is the Prerequisite to the Gift of Torah (p.136)

מסכתות קטנות מסכת דרך ארץ פרק שלום הלכה ה
חזקיה אמר גדול הוא השלום, שבכל המסעות כתיב ויסעו ויחנו, נוסעין במחלוקת וחונין במחלוקת, ובזמן שבאו לסיני חנו חנייה אחת, ויחן שם ישראל, אמר הקדוש ברוך הוא הואיל ושנאו ישראל את המחלוקת ואהבו את השלום ונעשו חנייה אחת, עכשיו אתן להם את תורתי.

Derech Eretz Zuta, The Chapter of Peace. Halacha 5

Torah Is a Very Big Tent (p.137)

במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה יד סימן ד(שמות כ) וידבר אלהים את כל הדברים האלה אף אתה עשה אזנך כאפרכסת וקנה לך לב שומע את דברי המטמאין ואת דברי המטהרין את דברי האוסרין ואת דברי המתירין את דברי הפוסלין ואת דברי המכשירין

Midrash Rabba, Numbers 14:4

Maharal of Prague, De'rush Al Hatorah 42a

1. רש”י מסכת כתובות דף נז עמוד א ד”ה הא קמ”ל כי פליגי תרי אמוראי בדין או באיסור והיתר כל חד אמר הכי מיסתבר טעמא אין כאן שקר כל חד וחד סברא דידיה קאמר מר יהיב טעמא להיתירא ומר יהיב טעמא לאיסורא מר מדמי מילתא למילתא הכי ומר מדמי ליה בעניינא אחרינא ואיכא למימר אלו ואלו דברי אלהים חיים הם זימנין דשייך האי טעמא וזימנין דשייך האי טעמא שהטעם מתהפך לפי שינוי הדברים בשינוי מועט

Rashi on Ketubot 57a, s.v. "ka mashma lan"

חידושי הריטב””א מסכת עירובין דף יג עמוד ב ד””ה אלו ואלו
אלו ואלו דברי אלהים חיים. שאלו רבני צרפת ז””ל היאך אפשר שיהו שניהם דברי אלהים חיים וזה אוסר וזה מתיר, ותירצו כי כשעלה משה למרום לקבל תורה הראו לו על כל דבר ודבר מ””ט פנים לאיסור ומ””ט פנים להיתר, ושאל להקב””ה על זה, ואמר שיהא זה מסור לחכמי ישראל שבכל דור ודור ויהיה הכרעה כמותם, ונכון הוא לפי הדרש ובדרך האמת יש טעם וסוד בדבר.

Chiddushe HaRitva, Eruvin 13b

ריקאנטי שמות פרשת יתרו פרק כ פסוק א ד””ה (א) וידבר
(א) וידבר אלהים את כל הדברים האלה ואמרו [עירובין י””ג ע””ב] תלמיד אחד היה לו לרבי מאיר שהיה מטהר את השרץ במ””ט פנים. כל זה הוא כי בדיבור אשר נאמר עליו [דברים ה’, י””ט] קול גדול ולא יסף, היו בו כל הפנים המשתנים והמתהפכים לטמא וטהור לאסור ומותר לפסול וכשר, כי לא יתכן להאמין שהיה הקול ההוא חסר כלום, ולכך בגודל הקול היו הדברים מתהפכין מכל צד זה לעומת זה, וכל אחד ואחד מן החכמים קבל את שלו, כי לא הנביאים בלבד קבלו מהר סיני אלא אף כל החכמים העומדים בכל דור ודור, כי כל אחד קבל את שלו שנאמר [שם ה’, י””ט] את הדברים האלה דבר י””י אל כל קהלכם, ועל הענין הזה אמר [עירובין שם] אלו ואלו דברי אלהים חיים הם, כי אם היה אחד מהם טועה בקבלתו לא היה אומר כך, ואלו הם שבעים פנים שיש לתורה המתהפכין לכל צד, כי נחלק הקול ההוא לע’ ענפים כאשר ביארנו. ובמדרש תלים אמרו רבותינו זכרונם לברכה [תהלים ס””ח, י””ב] י””י יתן אומר המבשרות צבא רב, היה הדיבור יוצא ומתחלק לז’ קולות, והז’ קולות לשבעים לשון, ורבי יהושע בן לוי אומר כאדם המכה את הסדן וניצוצות יוצאות לכאן ולכאן, כן המבשרות צבא רב, הפטיש כחו אינו אלא דבר אחד ומפוצץ הסלע לכמה שברים, כך הקול שנתנה בו התורה.

Recanati, Exodus 20:1

. תלמוד בבלי מסכת עירובין דף יג עמוד ב
אמר רבי אבא אמר שמואל: שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים הן, והלכה כבית הלל. וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלהים חיים מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן – מפני שנוחין ועלובין היו, ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן.

Talmud, Eruvin 13b

זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת ויקרא דף ו עמוד ב
ותא חזי לית לך מלה באורייתא דאמרין כלהו חבריא דא הכי ודא הכי דלא אזיל כלא לאתר חד ולמבועא חד אתכנש, הולך כמה דאת אמר (קהלת א) כל הנחלים הולכים אל הים, וכתיב (שם) הכל הולך אל מקום אחד

Zohar 3:6b

To be supplied

Meir Ibn Gabbai, Avodat Hakodesh 23

Listening Deeply in Silence Is the Prerequisite to Torah (p.144)

שמות רבה (וילנא) פרשת יתרו פרשה כט סימן ט
א””ר אבהו בשם ר’ יוחנן כשנתן הקב””ה את התורה צפור לא צווח עוף לא פרח שור לא געה אופנים לא עפו, שרפים לא אמרו קדוש קדוש, הים לא נזדעזע, הבריות לא דברו, אלא העולם שותק ומחריש ויצא הקול אנכי ה’ אלהיך

Midrash Rabba, Exodus 29:9

Peacemaking is Symbolized by the Altar (p.145)

מכילתא דרבי ישמעאל יתרו – מסכתא דבחדש פרשה יא ד””ה כי חרבך
כי חרבך הנפת עליה וגו’. מכאן היה רבי שמעון בן אלעזר אומר, המזבח נברא להאריך שנותיו של אדם, והברזל נברא לקצר שנותיו של אדם, אינו רשאי להניף המקצר על המאריך. רבן יוחנן בן זכאי אומר, הרי הוא אומר +דברים כז ו+ אבנים שלמות תבנה, אבנים שמטילות שלום. והרי דברי’ ק””ו ומה אם אבני מזבח שאינן לא רואות ולא שומעות ולא מדברות, על שמטילות שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, אמר הקב””ה +שם שם /דברים כז/ ה+ לא תניף עליהם ברזל, המטיל שלום בין איש לאיש בין איש לאשתו בין עיר לעיר בין אומה לאומה בין ממשלה לממשלה בין משפחה למשפחה, על אחת כמה כמה שלא תבואהו פורענות.

Mechilta, Yitro 11:8