An Argument Not for the Sake of Heaven Will Not Be Sustained (p.237)

משנה מסכת אבות פרק ה משנה יז[טז] כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים זו מחלוקת הלל ושמאי ושאינה לשם שמים זו מחלוקת קרח וכל עדתו:

Ethics of the Fathers 5:17

. מסכתות קטנות מסכת דרך ארץ פרק ז הלכה לז
עיר שיש בה מחלוקת, סופה ליחרב, ואמרו חכמים מחלוקת בעיר, שפיכות דמים. בית הכנסת שיש בה מחלוקת, סופה ליחרב. בית שיש בו מחלוקת, סופו ליחרב, ואמרו חכמים מחלוקת בבית, זימה. שני בתי דינין והם בעיר אחת, וביניהם מחלוקת, סופן למות, ואמרו חכמים מחלוקת בבית דין, חורבן העולם.

Derech Eretz 7, Halacha 37

. תלמוד בבלי מסכת עירובין דף יג עמוד ב
אמר רבי אבא אמר שמואל: שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים הן, והלכה כבית הלל. וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלהים חיים מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן – מפני שנוחין ועלובין היו, ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן.

Talmud, Eruvin, 13b

Siach Sarfei Kodesh, Vol. 3, p. 105

Foster an Argument That Will Endure (p.240)

Beyt Avot, Avot, 5:20

God Is Merciful (p.240)

אלשיך במדבר פרק טז

והוא על דרך מאמרם ז””ל (עיין תנחומא כי תשא כב) על פסוק הניחה לי ואכלם (שמות לד י). שאמר משה וכי תופס הייתי בך וכו’. שהבין משה, כאב החפץ יליצו לפניו בעד בנו. ואומר לפני העומדים הניחו לי אל תאחזו בי שאמיתנו, והכונה שיאחזו בו. ועל כן ויחל משה וכו’. ועל דרך זה פה, רצה הקדוש ברוך הוא יבקשו רחמים על ישראל בל יאבדו כל העדה. ועל כן אמר הבדלו וכו’ ואכלה אותם. למען יאמרו משה ואהרן האם לבל נלכד במצודתם הוא אומר שנבדל, לא יתכן. ומה גם שלא על ידי משחית הבלתי מבחין בין צדיק ורשע הוא עושה, כי אם על ידי עצמו כאומרו ואכלה אותם. ועוד למה מודיענו מה שרוצה לכלותם. אך אין זה רק לשנבקש עליהם רחמים, שאם איש אחד חטא לא יהיה קצף על כל העדה. ועל כן ויפלו על פניהם וכו’. וזהו אומרו לאמר. ושיעור הכתוב וידבר וכו’, כי כדי לאמר שניהם. מה שנוגע אליהם, היא תפלה. ומה שאמר הוא יתברך, הוא הבדלו וכו’. ומה שהיה לאמר שיאמרו הם, הוא ויפלו על פניהם ויאמרו וכו’:
ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצף. (כב):
אמר, למה שאתה אל בעל החסד. ועוד כי אינך חלילה כמשחית הבלתי מבחין בין צדיק לרשע, כי הנה אתה אלהי הרוחות לכל בשר. ואין הראוי לכל אחד נעלם ממך, גם שהרוחות מלובשות בבשר. וזהו אומרו לכל בשר. כענין אשר בידו נפש כל חי. ועוד שלישית, כי אם יבטלו המיעוט ברוב לא יתהפך לבטל הרוב במועט, ומה גם באיש אחד. וזהו האיש אחד יחטא וכו’:
או קרוב לזה, התנהג בבחינת חסד. ולא תאמר כי על דבר אחדות נפשות ישראל, על כן לקות המעט ידבק בכולן. כי הלא אחר שאתה מייחד רוח לכל בשר איש ואיש. והוא, כי כל אחד נפרד לבלתי מות אחד בעון זולתו.

Moshe Alsheich, Torat Moshe, Numbers 16

Pursue Peace! (p.242)

Chafetz Chayim, Shmirat Halashon, Shaar Ha'z'chira, chapter 11

1. משנה מסכת אבות פרק ד משנה טו
[טז] רבי מתיא בן חרש אומר הוי מקדים בשלום כל אדם

Mishna Avot 4:16

Maharal of Prague, Derech Chayim, Avot 4:16

Precision Violence Is an Oxymoron (p.244)

n/a

n/a

Divine Anger Is Uncontrollable (p.245)

Isaac Abuhav, Menorat Hamaor, "The Sixth Candle", Second Principle Regarding Matters of Peace, 5