Peace Comes with the First Light (p.39)

Chafetz Chayim, Shemirat Halashon, “Shaar Ha’ze-chirah”

מכאן אמרו חז”ל נר ביתו וקידוש היום נר ביתו עדיף משום שלום ביתו. פירוש האור נקרא שלום לפיכך מקדימין הנר שהוא אור ושלום ליין

Otzar Hamidrashim-Gadol U'gedula

ר’ יוסי הגלילי אומר גדול הוא השלום, שבשעה שמלך המשיח נגלה לישראל, אין פותח אלא בשלום שנאמר מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום

Minor tractates, Derech Eretz, Perek HaShalom

Good and Unity Are Bound Together(p.40)

ר’ מאיר אומר, קשה היא המחלוקת, אפי’ מחלוקת שהיא לישובו של עולם, שנא’ ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים וגו’, ולפי שכת’ ויבדל בין מים למים, לפיכך אין כתוב בו טוב. והרי דברים קל וחומר, ומה אם מחלוקת שהיא לישובו של עולם לא נאמר בו כי טוב, מחלוקת שהיא לחרבנו של עולם על אחת כמה וכמה.

Mishnat Rabbi Eliezer 4

ויקרא אלהים לרקיע שמים. לא רצה ה’ שיקרא בשם רקיע כי שם זה מורה על הפירוד והמחלוקת מלשון וירקעו פחי הזהב (שמות לט ג). לרוקע הארץ (תהלים קלו ו). כי כל רקיע הוא מסך מבדיל בין שני דברים, ומטעם זה לא נאמר כי טוב בשני לפי שבו נברא המחלוקת, כי אין טובה כי אם במקום מציאות האחדות, ולכך נאמר בשלישי שתי פעמים כי טוב אחת למלאכת יום שלישי ואחת לגמר מלאכת המים שיש בו צד אחדות שנאמר יקוו המים אל מקום אחד ובעבור אחדות זה הזכיר כי טוב אבל ביום שני אשר ממנו יוצא כל שינוי והוא התחלה לכל שינוי ומחלוקת לא נאמר בו כי טוב ולא רצה ה’ שיקרא בשם רקיע המורה על מסך מבדיל ובין אחים יפריד, ונקרא בשם שמים המורה על השלום כי שמים נגזר מלשון אש מים שעשו שלום ביניהם ונתחברו ונעשה מהם שמים, והיינו שאמרו חז”ל (אבות ה יז) כל מחלוקת שהיא לשם שמים וכו’ רצה לומר מחלוקת שתכליתו השלום כהוראת שם שמים, וקל להבין

Kli Yakar B'reshit 1:8

גדול הוא השלום, שאפי’ העליונים צרכו לשלום, שנ’ עושה שלום במרומיו. כיצד. הרקיע הזה של מים הוא, שנ’ המקרה במים עליותיו, והכוכבים של אש, שנ’ הללוהו כל כוכבי אור, והן קבועין ברקיע, לא הן מרתיחין את הרקיע ולא הרקיע מכבה אותן, לכך נאמ’ עושה שלום במרומיו. ד”א עושה שלום במרומיו, המלאכים הללו גופן ברוי מן המים וקופאין ועומדין כמים באולם של זכוכית, שנ’ וגויתו כתרשיש. ומניין שהים קרוי תרשיש, שנ’ ועל כל אניות תרשיש. וראשיהן של מלאכים אש חקוקה באש, שנ’ ופניו כמראה ברק ועיניו כלפידי אש. לא זה מרתיח את זה ולא זה מכבה את זה. לכך נאמר עושה שלום במרומיו. ד”א ר’ אליעזר אומ’, מעולם לא ראתה החמה פגימת הלבנה ולא פגימת הקשת. אלא כשהלבנה מתחלת לחסור, היא מחסרת מן הצד הרחוק מן החמה, כדי שלא תתגנה בפני

Mishnat Rabbi Eliezer 4

The Heavens Demonstrate the Ways of Peace(p.42)

גדול הוא השלום, שאפי’ העליונים צרכו לשלום, שנ’ עושה שלום במרומיו. כיצד. הרקיע הזה של מים הוא, שנ’ המקרה במים עליותיו, והכוכבים של אש, שנ’ הללוהו כל כוכבי אור, והן קבועין ברקיע, לא הן מרתיחין את הרקיע ולא הרקיע מכבה אותן, לכך נאמ’ עושה שלום במרומיו. ד”א עושה שלום במרומיו, המלאכים הללו גופן ברוי מן המים וקופאין ועומדין כמים באולם של זכוכית, שנ’ וגויתו כתרשיש. ומניין שהים קרוי תרשיש, שנ’ ועל כל אניות תרשיש. וראשיהן של מלאכים אש חקוקה באש, שנ’ ופניו כמראה ברק ועיניו כלפידי אש. לא זה מרתיח את זה ולא זה מכבה את זה. לכך נאמר עושה שלום במרומיו. ד”א ר’ אליעזר אומ’, מעולם לא ראתה החמה פגימת הלבנה ולא פגימת הקשת. אלא כשהלבנה מתחלת לחסור, היא מחסרת מן הצד הרחוק מן החמה, כדי שלא תתגנה בפני .’

Mishnat Rabbi Eliezer 4

אמר בר קפרא ומה אם העליונים שאין בהם לא קנאה ולא שנאה ולא תחרות הן צריכין שלום התחתונים שכולן שנאה ותחרות וקנאה עאכ”ו שהן צריכין שלום,

Midrash Rabba, Deuteronomy 5:12

Why Is the Human Being Created Singly?(p.44)

משנה מסכת סנהדרין פרק ד משנה ה
לפיכך נברא אדם יחידי ללמדך שכל המאבד נפש אחד מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא וכל המקיים נפש אחת מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא ומפני שלום הבריות שלא יאמר אדם לחבירו אבא גדול מאביך

Mishnah Sanhedrin 4:5

Rabbi Aaron Samuel Tamaret, "Liberty"

Should Adam Be Created?(p.46)

בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה ח סימן ה
ה א”ר סימון בשעה שבא הקב”ה לבראת את אדם הראשון, נעשו מלאכי השרת כיתים כיתים, וחבורות חבורות, מהם אומרים אל יברא, ומהם אומרים יברא, הה”ד (תהלים פה) חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו, חסד אומר יברא שהוא גומל חסדים, ואמת אומר אל יברא שכולו שקרים, צדק אומר יברא שהוא עושה צדקות, שלום אומר אל יברא דכוליה קטטה, מה עשה הקב”ה נטל אמת והשליכו לארץ הה”ד (דניאל ח) ותשלך אמת ארצה, אמרו מלאכי השרת לפני הקב”ה רבון העולמים מה אתה מבזה תכסיס אלטיכסייה שלך, תעלה אמת מן הארץ, הדא הוא דכתיב (תהלים פה) אמת מארץ תצמח, רבנן אמרי לה בשם ר’ חנינא בר אידי ורבי פנחס ורבי חלקיה בשם רבי סימון אמר, מאד, הוא אדם, הה”ד וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, והנה טוב אדם, ר’ הונא רבה של צפורין אמר עד שמלאכי השרת מדיינין אלו עם אלו ומתעסקין אלו עם אלו בראו הקב”ה, אמר להן מה אתם מדיינין כבר נעשה אדם.

Midrash Rabba, Genesis 8:5

Menachem Mendel of Kotzk, quoted in Itturei Torah, Vol. I on Genesis 1:26

Peace and Harmony Inform Creation(p.48)

יקרא רבה (וילנא) פרשת צו פרשה ט סימן ט ואר”ש בן חלפתא גדול שלום שכשברא הקב”ה את עולמו עשה שלום בין העליונים לתחתונים ביום הראשון ברא מן העליונים ומן התחתונים הה”ד (בראשית א) בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ בשני ברא מן העליונים הה”ד ויאמר אלהים יהי רקיע בשלישי ברא מן התחתונים ויאמר אלהים יקוו המים ברביעי מן העליונים יהי מאורות ברקיע השמים בחמישי ברא מן התחתונים ויאמר אלהים ישרצו המים בששי בא לבראות אדם אמר אם אני בורא אותו מן העליונים הרי העליונים רבים מן התחתונים בריאה אחת אם אני בורא אותו מן התחתונים הרי התחתונים רבים על העליונים בריאה אחת מה עשה בראו מן העליונים ומן התחתונים הה”ד (שם /בראשית/ ב) וייצר ה’ אלהים את האדם עפר מן האדמה ומן התחתונים ויפח באפיו נשמת חיים מן העליונים

Midrash Rabbah, Leviticus 9:9

Reconciliation Is Fundamental to Creation(p.49)

רש”י בראשית פרשת בראשית פרק א פסוק א ד”ה ברא אלהים – ולא אמר ברא ה’, שבתחלה עלה במחשבה לבראתו במדת הדין, ראה שאין העולם מתקיים, הקדים מדת רחמים ושתפה למדת הדין, היינו דכתיב (להלן ב ד) ביום עשות ה’ אלהים ארץ ושמים:

Rashi on Genesis 1:1

ופירש אבא מורי זלה”ה בספר עמק ברכה (כוונות השופר, סימן ס”ג), שהכוונה היא, מצד מדת הדין לא תועיל תשובה, ומיד שיצא האדם משורת הדין וחוטא, אז מצד עומק הדין לא היה ראוי להיות לו כפרה. ראה שאין עולם מתקיים, שיתף עמו מדת הרחמים. וענין השיתוף הוא, שאם יעשה תשובה יתכפר.

Abraham Halevi Horowitz,Shnei Luchot Habrit,Shavuot, Torah Or,40

בהבראם (בראשית ב’ ד’) בה’ בראם, הוי העולם הזה נברא בה”א מה ה”א פתוח מכל צד רמז לבעלי תשובה שיש להם פתח פתוח,

Pesikta Rabbati 21

תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם. אמר ר’ אבהו בר זעירא גדולה תשובה שקדמה לבריאת עולם, ומה היתה התשובה, היתה בת קול שמכרזת ואומרת שובו בני אדם.

Midrash Rabba, Psalms 90:12

What Is the Source of Adam’s Dust?(p.51)

עפר מן האדמה – צבר עפרו מכל האדמה מארבע רוחות, שכל מקום שימות שם תהא קולטתו לקבורה. דבר אחר נטל עפרו ממקום שנאמר בו (שמות כ כא) מזבח אדמה תעשה לי, אמר הלואי תהיה לו כפרה ויוכל לעמוד:

Rashi on Genesis 2:7

Good Stems from the Creation of Woman from Man(p.52)

יח) לא טוב היות האדם לבדו. לפי שבכל מקום שיש שינוי ומחלוקת אין הטובה מצוי שם שהרי מטעם זה לא נאמר כי טוב בשני לפי שבו נברא המחלוקת כי כל מספר שנים יש בו חלוקה ופירוד. ואם כן אם היה האדם נוצר כל אחד מהם מחומר בפני עצמו אם כן יהיו שנים גופים מוחלקים ולא יהיה הטוב דבק בהם יען כי יהיו נעדרים מן האהבה והאחדות ויהיו קרובים לבוא לידי פירוד ומריבה וליתן ריוח בין הדבקים והאדם מדיני בטבע צריך יותר אל האהבה והאחדות מכל שאר בעלי חיים לפיכך אמר שלא טוב היה אם יהיה האדם נוצר מן חומר אחד והאשה מן חומר אחר לפיכך אעשה לו עזר כשיהיו מן חומר אחד אז יהיה כל אחד לעזר ולהועיל אל השני ויהיו זה כנגד זו פונים פניהם זה לזה כי זה מורה על האהבה

Kli Yakar on Genesis 2:18

When Words Cease, Violence Is More Likely(p.53)

ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו:

Genesis 4:8

Violence Severs the Bond with the Land(p.54)

(ח) ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו:
(ט) ויאמר יקוק אל קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי:
(י) ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה:
(יא) ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך:
(יב) כי תעבד את האדמה לא תסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ:

Genesis 4:8-12

בריך הוא (תהלים ל”ט) הודיעני יי’ קצי מה איהו חולק עדבי ולא נח דעתיה עד דאתבשר דיהוי לימינא דכתיב (שם ת”ח תנינן בזמנא דמותא אית במתא או בעלמא (נ”א דאתייהיב רשו למלאך המות לחבלא) לא יתחזי בר נש בשוקא בגין דאית ליה רשו למחבלא לחבלא כלא, בגיני כך א”ל קודשא בריך הוא בעי לך לאסתמרא ולא תחזי גרמך קמי דמחבלא דלא ישלוט עלך, ואי תימא מאן יהיב הכא מחבלא דהא מיין הוו ואתגברו, ת”ח לית לך דינא בעלמא או כד אתמחי או כד אתמסר עלמא בדינא דלא אשתכח ההוא מחבלא דאזיל בגו אינון דינין דאתעבידו בעלמא, אוף הכי הכא טופנא הוה ומחבלא אזיל בגו טופנא ואיהו אקרי הכי דאתכליל בשמא דא ועל דא אמר קודשא בריך הוא לנח לטמרא גרמיה ולא יתחזי בעלמא,

Zohar I, 63a