Two Words: Shalom (Peace) and Machloket (Argument) (p. 325)

Maharal of Prague, Netivot Olam, “The Pathway of Peace,” chapter 1

To What Is Peace Compared?

Maharal of Prague, Netivot Olam, “The Pathway of Peace,” chapter 3

ערוך לנר מסכת יבמות דף קכב עמוד ב ד””ה ובזה יבואר ג””כ
ובזה יבואר ג””כ מאמר פ’ הרואה (נו ב) שלש שלומות הם נהר צפור וקדרה, נהר דכתיב הנני נוטה אלי’ כנהר שלום, צפור דכתיב כצפרים עפות כן יגן וגו’ בשלומיך, קדרה דכתיב ד’ תשפות שלום לנו ע””כ, ויש ליתן טעם למה מרמזים ג’ דברים האלה על השלום דהנה כמו שביארנו שיש ג’ תועליות להשלום לכלל אומה הישראלית בבחינת קיום התורה כמו כן יש ג’ תועליות לשלום בבחינת האנושי, (א’) האדם יש לו הרבה הצטרכות אשר נלאה ונחלש לקבצם ולהביאם אליו ורק כשיש שלום בין אדם לחברו ואיש את רעהו יעזורו ימצא כל אחד די מחסורו אשר יחסר לו, (ב’) כשאין שלום כל טוב האנושי כלא יחשב כשאמרז””ל אם אין שלום אין כלום שאיש את רעהו חיים בלעו אבל כשיש שלום אז כל אחד ישכון בטח בדד תחת גפנו ותחת תאנתו וישבע מטובו, (ג’) שכל חיי האדם מלא התנגדות ופרוד המבוקשות ועי””ז נצמח שנאה ופרוד לבבות אבל כשיש שלום אז יתאחדו המבוקשות והלבבות למען יהיו כאיש אחד וימצאו בני אדם מרגוע לנפשם. ועל זה מרמזים הג’ דברים על בחינה ראשונה מורה הנהר שנתהוה ע””י מקורות ונחלים רבים אשר כל א’ מהם אין בידו ליתן תועלת לבני אדם מפני קטנותו וחלשותו אבל כשיתאחדו ויהיו לנהר אשר עליו אניות יתהלכון מביאים תועלת וכן ענין השלום, על בחינה השנית מורה הצפור כצפרים עפות על קניהם ירחפו להגן על אפרוחיהם לבל יגע להם נזק מעופות הדורסים כן השלום מגין על בני אדם ועל בחינה השלישית מורה הקדרה כי אין בטבע התנגדות כמו אש עם מים אשר עליו ביארו רז””ל עושה שלום במרומיו אבל יתאחדו ע””י קדרה שממשיך חום האש לתוך המים אשר בו עד שבמים חמין אש ומים נתאחדו כן ע””י השלום יתאחדו כל התנגדות ופירוד החיים:

Rabbi Jacob Ettlinger, Aruch La’ner, Yevamot 122b

Torah Learning Brings Peace

Rabbi Abraham Isaac Kook, Olat Ra’aya

ערוך לנר מסכת יבמות דף קכב עמוד ב

אכן עתה ישאל השואל מה תועלת השלום כ””כ דחושב אותו לדבר מעולה הלא אפשר להתענג על ד’ ולעסוק בתורה ובמצות כל אחד לעצמו גם אם לא יהי’ לו שלום והתאחדות עם אחרים על זה משיב דלענין ג’ דברים השלום מעולה מאוד עד שראוי הוא להנתן לשכר ללומדי ואוהבי תורה הראשון למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך דאף אם הוא לעצמו יכול לבא לתכלית האושר מבלי שיצטרך לאחרים מכל מקום אחרים צריכים לו ואם יתפרד לעצמו לא יהי’ למושיע לאותם שהם אחיו ורעיו וא””כ גדול זכותו ע””י השלום שמצדיק את הרבים כמו שכתב רבינו יונה דע””י השלום מקיימים ישראל את התורה, והשני למען בית אלקינו אבקשה טוב לך דאמרי’ בפ””ק דיומא דבית שני לא נחרב אלא מטעם שנאת חנם וכל דור שאין ביהמ””ק נבנה בימיו כאלו נחרב בימיו וא””כ צריך להרחיק מאוד שנאת אחים אם ירצה שיבנה ביהמ””ק וזה עושה אם יחזיק בקצה האחר שהוא השלום וזהו למען בית ד’ אלקינו אבקשה טוב לך, וטעם ג’ אמר ד’ עוז לעמו יתן וגו’ ע””פ מה דאמרינן (סוף עוקצין פ””ג מי””ב) אמר רשב””ח לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום שנאמר ד’ עוז לעמו יתן ד’ יברך את עמו בשלום, ויש להבין מהו הלשון כלי מחזיק ברכה, ונ””ל דידוע מה שאמרו רז””ל דרמ””ח מצות ע’ הם כנגד אבריו של אדם ושס””ה ל””ת הם כנגד גידיו דע””י המצות ושמירה מהעבירות מתקן תרי””ג בחינות נפשו, אכן כבר הקשו הראשונים הא אי אפשר לכל א’ מישראל לקיים כל תרי””ג מצות וא””כ תשאר נפשו פגומה כמו שהגוף פגום אם יחסרו מאבריו וגידיו ותרצו דכל ישראל חשובים כאיש אחד ואם כל אחד מקיים כל המצות שעליו מוטלים לעשות אזי נחשבו לו המצות שקיימו אחרים כאלו קיימם הוא ג””כ להשלים נפשו על ידם אכן זה דוקא כשיש לו שלום עם אחרים שנפשו נדבקה בהם אז נחשבו לו מצות אחרים כאלו קיימם ומצותיו כאלו קיימום גם הם אבל כשיש פרוד לבבות ביניהם לא, וזה מאמר הקדוש לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל פי’ דאף דכבר תני התנא רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות מכ””מ לא מצא כלי מחזיק ברכה פי’ שאחד יחזיק כל הברכות שנשפעות עליו ע””י קיום תרי””ג מצות אלא השלום שנאמר ד’ עוז לעמו יתן ע””י התורה ושלא יקשה היאך אפשר לאחד לקיים הכל משיב ד’ יברך את עמו בשלום ועי””ז נחשבות לו מצות אחרים כאלו קיימם גם הוא ונשלמים ישראל בין כולם ולכן גם הכא מייתי הך פסוק ד’ עוז לעמו יתן ד’ יברך את עמו בשלום דזהו הבחינה מעולה השלישית של השלום:

Rabbi Jacob Ettlinger, Aruch La’ner, Yevamot 122b