Reconciliation Is Ever Possible (p.151)

. ילקוט שמעוני תורה פרשת פקודי רמז תיד ד””ה +לח+ אלה פקודי
משכן העדות עדות היא לכל באי עולם שהקב””ה נתרצה לישראל, משל למה הדבר דומה למלך שנשא אשה והיה מחבבה ביותר כעס עליה והניחה והיו שכנותיה אומרות לה אינו חוזר לך. לאחר ימים נתרצה לה המלך ונכנס לפלטין (שלו) [שלה] ואכל ושתה ולא היו שכנותיה מאמינות שנתרצה לה המלך והיה ריח בשמים עליה מיד ידעו שנתרצה לה המלך. כך הקב””ה חבב את ישראל והביאם לפני הר סיני ונתן להם את התורה וקרא אותם מלכים לסוף ארבעים יום עשו את העגל. באותה שעה אמרו הגוים אין הקב””ה מתרצה להם עוד. כשעמד משה ונתפלל עליהם אמר ליה הקב””ה סלחתי כדברך ולא עוד אלא שאני משרה שכינתי עליהם וביניהם והכל יודעים שסלחתי להם :

Yalkut Shimoni "Pekude" 414

. ספרי דברים פרשת דברים פיסקא א ד””ה רבי שמעון
רבי בניה אומר עבדו ישראל עבודה זרה הרי הם חייבים כלייה יבוא זהב משכן ויכפר על זהב עגל.

Sifre, Deuteronomy 1

The Ideal Is to Face Both One Another and God’s Presence (p.152)

תלמוד בבלי מסכת יומא דף נד עמוד א
אמר רב קטינא: בשעה שהיו ישראל עולין לרגל מגללין להם את הפרוכת, ומראין להם את הכרובים שהיו מעורים זה בזה, ואומרים להן: ראו חבתכם לפני המקום כחבת זכר ונקבה

Talmud, Yoma. 54a

The Temple Rose without Weapons (p.154)

רד””ק מלכים א פרק ו פסוק ז ד””ה אבן שלמה
ויש מרבותינו זכרונם לברכה שאמרו כי אף בהר לא היו פוסלין אותן בשום כלי ברזל אלא בתולע אחת הנקרא שמיר וכשהיו נותנין אותו על גבי אבנים מתפתחות לפניו ואמרו והשמיר כמין שעורה הוא והיו נותנין אותו לתוך קנה של עופרת מלא מוכין ומלא סובין ואם היה נותנו אפי’ על ההר היה בוקעו ובו היה שלמה חולק אבני כל בית המקדש ומי הביאו לשלמה הנשר הביאו לו מגן עדן שנאמר וידבר על הבהמה ועל העוף מה דבר לעוף שאל לו היכן השמיר קבוע והלך הנשר והביאו לו מגן עדן וזה אחד מן הדברים שהשליט הקדוש ברוך הוא הרך בקשה

Radak on 1 Kings 6:7